מסר מרגיע למשפחות לאור מבצע ״שאגת הארי״

שמענו מרבים מכם שב־24 השעות האחרונות עשיתם מעבר.
או שעברתם לבית של סבא וסבתא, או שההורים הגיעו אליכם.

אנחנו מחזקים אתכם על הצעדים האלה.
ומבקשים להזכיר, דרך המילים החכמות של פרופ’ מולי להד – להיות קשובים לעצמכם, עד כמה שניתן.

אנחנו לא בתחילת התקופה הזאת

אם יש דבר אחד ברור ברגע הזה –
אף אחד מאיתנו לא הגיע אליו עם מיכל דלק מלא.

אנחנו כבר לא בתחילתה של תקופה קשה.
אנחנו עמוק בתוך מציאות מתמשכת.

וכולנו מרגישים את המחיר.

יש כאן עייפות אמיתית.
פיזית. נפשית. משפחתית.

ואם מישהו מרגיש שהוא כבר לא מגיב כמו פעם –
זה לא סימן שמשהו לא בסדר.
זה סימן שאנחנו בני אדם שעובדים קשה מאוד כבר הרבה מאוד זמן.

איך נראה חוסן בתקופה כזאת

דווקא עכשיו חשוב לזכור:

חוסן לא נראה כמו כוח בלתי נגמר.
חוסן נראה כמו אנשים עייפים – שממשיכים להופיע.

שממשיכים לדאוג.
שעדיין מוצאים דרך להיות שם אחד בשביל השני.

אנחנו לא נדרשים להיות מושלמים.
לא בבית.
לא בעבודה.
ולא בתוך עצמנו.

מספיק שנהיה טובים מספיק.
קשובים מספיק.

שנזכור לקחת נשימה.
רגע אחד קטן בתוך העומס.

להוריד ביקורת, להוסיף חמלה

כל אחד מחזיק עכשיו הרבה יותר ממה שרואים מבחוץ:

משפחה שמודאגת.
חוסר ודאות.
עומס משימות.

ולצד כל אלה – גם מחויבות עמוקה לעזור לאחרים.

זה שילוב לא פשוט.
והוא ראוי להכרה.

הכוח שלנו לא נמדד בזה שאף אחד לא מתעייף.
הוא נמדד ביכולת לזהות את העייפות – ולתמוך אחד בשני בתוכה.

אם יש משהו שכדאי לקחת מכאן, זה פשוט:

להוריד חצי מדרגה של ביקורת עצמית.
להוסיף חצי מדרגה של חמלה – לעצמנו ולאחרים.

ולהמשיך לצעוד יחד, בקצב שאפשר להחזיק לאורך זמן.

גם עכשיו – יש מקור כוח

אנחנו כאן אחד עם השני.

וזה,
גם עכשיו,
מקור כוח אמיתי.

מאחלת ימים טובים ובטוחים,
והרבה בריאות.

אנחנו כאן בשבילכם לכל עניין שעולה.